הרשעת תושב אשדוד בניסיון לרצוח את בתו, קטינה בת 14

אין לפרסם את שם המתלוננת או את שם הנאשם וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהות אותם.

השופטת י. רז-לוי

1.         נגד הנאשם הוגש ביום 5.9.2012 כתב אישום המייחס לו עבירה של ניסיון רצח - עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), אשר בוצעה ביום 30.8.12 כלפי בתו קטינה בת 14 (להלן: "המתלוננת").

2.         הנאשם הודה במעשים היינו, בכך שחנק את בתו. עם זאת, הנאשם טען לתחולת סייג לאחריות פלילית של אי שפיות הדעת, או דחף לאו בר כיבוש. לחילופין טען הנאשם, כי יש לפטור אותו מאחריות עקב חרטה זאת לפי סעיף 28 לחוק העונשין.

כתב האישום

3.         על פי הנטען בכתב האישום כשבועיים עובר לאירוע נשוא כתב האישום, החליט הנאשם להמית את המתלוננת על ידי כך שיחנוק אותה, להמית את אשתו ולאחר מכן להתאבד.

4.         ביום 30.8.2012 בסביבות השעה 07:00 בעת שהמתלוננת ישנה במיטתה, נכנס הנאשם לחדרה על מנת להעיר אותה. המתלוננת אמרה לנאשם שהיא קמה אך לא קמה מיד והדבר הכעיס את הנאשם. בסמוך לאחר מכן, החלה המתלוננת להתלבש ולהתארגן לקראת יציאה לבית הספר.

5.         בעת שהמתלוננת עמדה בחדרה, נכנס הנאשם אל החדר ואמר לה שצריך לנסוע. המתלוננת השיבה בטון כעוס שהיא יודעת. הדבר הכעיס את הנאשם והוא נעמד מול המתלוננת, לפת את צווארה בשתי ידיו וחנק אותה בחוזקה. הנאשם המשיך לחנוק את המתלוננת, תוך שהיא מנסה להדוף אותו ביד אחת ומנסה לחייג לאמה בטלפון הסלולארי ביד השניה, ואומרת לנאשם: "תפסיק אתה הורג אותי!". הנאשם השכיב את המתלוננת על המיטה והמשיך לחנוק אותה בידיו, עד אשר אפסו כוחותיה והיא הפסיקה להיאבק. הנאשם הוציא את החגורה מן המכנסיים שלבשה, כרך את החגורה סביב צווארה וחנק אותה באמצעות החגורה. כתוצאה מהחניקה, פניה של המתלוננת הכחילו, לשונה השתרבבה החוצה מפיה והיא איבדה את הכרתה, והנאשם שראה כי היא מחוסרת הכרה סבר שהיא מתה. רק אז חדל מלחנוק אותה, יצא מן הבית, שאל מה מספר הטלפון של המשטרה, התקשר למוקד 100 של המשטרה, דיווח כי כמעט הרג את בתו וביקש שניידת תגיע אל הבית.

כתוצאה מחניקתה על ידי הנאשם, המתלוננת פונתה לבית חולים ונגרמו למתלוננת חבלות של ממש, סימנים אדומים ושטפי דם באזור הצוואר ושריטות בכתף.

נסיבות האירוע וגרסת הנאשם בחקירה

6.         הנאשם דיווח על מעשיו בשיחה למוקד 100 של המשטרה בה סיפר כי כמעט הרג את בתו (ת/7). לאחר שהתקבל הדיווח הגיעו שוטרים אל הדירה.

השוטרת שירה נגר שהגיעה למקום ציינה כי הנאשם הוא אשר פתח את דלת הדירה ונראה "אפתי ואדיש". הנאשם הודה בפניה כי רצה להרוג את המתלוננת (ת/2).

השוטר אילן מלכה אשר הגיע אף הוא לדירה מיד לאחר האירוע ציין, כי הנאשם אמר לו שרצה לרצוח את בתו לאחר שניסה להעיר אותה והיא לא התעוררה וזה הרגיז אותו. אף הוא התרשם שהנאשם היה "קר רוח ואדיש" (ת/3).

7.          המתלוננת סיפרה באמרותיה כי בסביבות השעה 07:00 הייתה בחדרה מוכנה לבית הספר. היא יצאה מן החדר ולאחר מכן חזרה כדי לקחת את הטלפון הסלולארי שלה כדי לגלוש בפייסבוק. לפתע נכנס אביה אל החדר, עמד ליד החלון בחדרה וכסס את ציפורניו. היא ביקשה ממנו להפסיק והנאשם אמר לה להפסיק להגיד את זה כי כולם שומעים ואז החל לחנוק אותה כשהיא יושבת על המיטה בחדרה (ת/1 מיום האירוע ות/1 א-ב מיום 4.9.2012).

המתלוננת סיפרה עוד, כי התחננה בפני הנאשם שיפסיק ואמרה לו שהוא הורג אותה, אך הוא לא הפסיק (ת/1, ש' 5-7); כי לפני שהנאשם חנק אותה היא הבחינה "שמשהו בעיניים שלו לא בסדר הוא מסתכל בצורה מוזרה וכבר הכנתי את הפלאפון להתקשר" (ת/1ב, ש' 12-13); וכי לאחר מכן היא אינה זוכרת מה קרה, וכאשר התעוררה ראתה שהקיאה והספיקה לשמוע את הנאשם מתקשר למשטרה. היא ציינה כי לדעתה אין סיבה שגרמה לנאשם לעשות את אשר עשה אבל היא "יודעת שאמא אומרת שאבא קצת משוגע, לא מגיב כשמדברים איתו, הוא בדיכאון" (ת/1, ש' 11-12). 

8.          הנאשם בחקירתו הראשונה בתחנת המשטרה ציין, כי הלך להעיר את המתלוננת ו "היא כרגיל לא קמה, היא עצבנה אותי, וזהו התחלתי לחנוק אותה" (ת/11 ש' 19-21, ההדגשה שלי- י.ר.ל). הוא סיפר כי אחז בשתי ידיו בצווארה, חנק אותה, לקח אותה אל המיטה והשכיב אותה עליה תוך כדי שהוא חונק אותה. המתלוננת התנגדה עם ידיה ורגליה והוא התיישב עליה, על הבטן וחנק אותה. לאחר שהפסיקה להתנגד הוא הוציא את החגורה ממכנסיה וחנק אותה באמצעותה. היא לא הגיבה, פניה הכחילו ולשונה השתרבבה החוצה, והוא הפסיק כי חשב שהיא מתה ולא היה לו כוח יותר.

לאחר שהפסיק לחנוק אותה, הלך אל הדירה הסמוכה וביקש את מספר הטלפון של המשטרה, התקשר אל המשטרה וסיפר להם שרצה להרוג את בתו. הוא חזר אל החדר והביא לבתו נייר לנקות את הקיא לאחר שביקשה ממנו.

כאשר נשאל בחקירה מדוע חנק את המתלוננת ציין: " ישלידיפרסיה , הראששלילאבסדר . ישליכלהזמןמחשבותעלזה , עלהתאבדות , להרוגאתעצמיואתהמשפחהשלי" (ת/11, ש' 56-58). הוא הסביר שהוא לא יודע מדוע רצה להרוג את בתו וציין "זה אצלי בראש, משהו אומר לי בראש תהרוג אותה, תהרוג אותה" (ת/11, 97-99). הוא הוסיף כי תכנן להרוג אותה מזמן "אולי משהו כמו שבועיים" מכיוון ש "היא מעצבנת אותי" (ת/11, ש' 63-68)  עוד ציין כי גם את אשתו תכנן להרוג אבל עדיין לא יודע איך.  

9.         באמרתו השניה במשטרה מיום 2.9.2012 (ת/11ב) הסביר שהתקשר למשטרה כי ביצע עבירה. הוא ציין כי לא הייתה לו ברירה וגם "רציתי שיצילו אותה. הבנתי שעשיתי שטות ועשיתי טעות" (ת/11ב, 16-22).